alt alt alt צור קשר עכשיו
בגורן  צימרים ב מטולה   04-6940469 052-2842596

 

 

ההיסטוריה של המקום אטרקציות בסביבה הגינה והחצר ארוחות הבוקר הסוויטה דירות הנופש דף הבית
צור קשר ומפה כתבות ספר מבקרים גלרית סרטונים  
גלול מעלה
ההיסטוריה של המקום

"ומלאו הגרנות בר" (יואל ב כד)

בתחילת ימיה של מטולה עיבדו האיכרים את אדמות עמק עיון וגידלו בהן תבואות. אחת השאלות הראשונות שעלו לסדר היום הציבורי במושבה הייתה היכן ימקמו את הגורן. ההחלטה נפלה על האזור שבין המארג' (העמק) לבין מפל המים שבו הוקמה טחנת קמח. המקום התאים גם משום שהוא מהווה מעין משפך לרוח קלילה שנושבת בו בשעות אחר הצהריים.

הקוצרים הביאו לגורן את השיבולים ודשו אותן עם מורג, משטח מעץ בו מוטבעות אבני בזלת. שני שוורים או שני חמורים נרתמו למורג, ומתחתיו נשחקו השיבולים במשך כל שעות הבוקר. אחר הצהריים העיפו האיכרים והאיכרות את הערימה לגובה עם קלשוני עץ. החיטה נפלה כבדה לרגליהם והמוץ הוסט הצדה ברוח הקלה. הם השתמשו גם בנפות גדולות.

החיטה הנקייה הוכנסה לשקים שהועמסו על גבי החמורים. חלק מהשקים הועברו למחסנים שנקראו "קְבַרָות" וחלקם הורדו למפל הטחנה. בטחנה, בין אבני הרחיים שנעו בכוח המים, הפכה החיטה לקמח. זקני המושבה מספרים על ניחוחות המאפים, שעלו במושבה בכל יום חמישי, כשכל משפחה אפתה את הלחמים בטבון הביתי. הלחם הוכנס לתנור בעזרת הקוֹצֵ'רֶה, טפח והזהיב בחום בתוך תבניות סגלגלות, עד שגרפו אותו החוצה בעזרת הלוֹפֶּטֶה.

בימי קדם קראו לכיכר בה התכנס ונאסף הציבור - "גורן" גם במטולה שימש הגורן כמקום היוועדות לאיכרי המושבה. בו וסביבו נרקם הווי חיים שלם. בשעות שבהן עבדו - שרו את "חושו אחים חושו, נרימה פעמינו…", "פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקווה…" ואת "כל עוד בלבב פנימה" עוד לפני שהפך להמנון הלאומי. הגורן שימש כצומת מרכזית לשמועות ורכילויות אשר עברו במושבה כאש בשדה חיטה. האיכרים לטשו עיניהם זה לערמה של זה והייתה תחרות סמויה וגלויה ביניהם למי החיטה המשובחת והנקייה מזרעי עשבי הבר, שהבטיחה קמח ולחמים טובים יותר.

גם הרומנטיקה פרחה… צעירים וצעירות חזרו לבתיהם בשעת ליל מאוחרת, קש בשערם ובבגדיהם, ועיניהם נוצצות. סיפורי גבורה עברו מפה לאוזן אודות קורותיהם של הנוטרים אמיצי הלב ששמרו על הגורן מבדואים שבאו מחלסה, דרומית למושבה ומדרוזים שבאו מצפון לה.
גלול מטה